תָּמִיד אַחֲרוֹנוֹת. מָחָר אֶרְאֶה רַק
פְּרָגִים פְּשׁוּטִים בְּיָם שֶׁל חַרְצִיּוֹת
וְחִטָּה, חָטְמִית זִיפָנִית וְשֶׁלֶף. קָצוּץ.
אֲנִי נוֹסַעַת בְּדֶרֶךְ בֵּית זַיִת וְחוֹשֶׁבֶת
אֵיךְ, אֵיךְ תָּמִיד אַתְּ מְסָרֶבֶת לִרְאוֹת


אוֹתִי. אֲנִי זוֹכֶרֶת: הַגִּבְעָה זָהֲרָה כַּלָּנִיּוֹת
נַרְקִיסִים, דְּמוּמִיּוֹת. רַצְתִּי בַּבֹּץ, רָאשִׁי
מֻפְשָׁל לַשָּׁמַיִם. הָיִיתִי בַּת שָׁלֹשׁ וְיָדַעְתִּי
אֹשֶׁר. גִּלִּיתִי לָךְ שֶׁנַּרְקִיסִים לֹא יִבְּלוּ
אִם נִתְעַקֵּשׁ לְהַבִּיט בְּנִיחוֹחוֹ שֶׁל הַכֶּתֶר.
אַתְּ קִנַּחְתְּ אֶת נַעֲלַי וּמִהַרְתְּ לַחֲדַר הָאֹכֶל.


עַכְשָׁו נוּרִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת. לִיאַת בַּת אַרְבָּעִים,
הֵד מִתְגַּלְגֵּל וּמִתְגַּעְגֵּעַ בֶּהָרִים הַלָּלוּ. אֲנִי
מְרִיחָה נַרְקִיסִים כָּל קַיִץ, מְקַנַּחַת יְלָדִים. אֵלַיִךְ
כְּבָר לֹא אַגִּיעַ. תָּמִיד אֲנִי מְסָרֶבֶת לִרְאוֹת
אוֹתָךְ. הָאָבִיב נִדְחַק אֶל סוֹפוֹ.
יוֹם אָפֹר קוֹרֵס אֶל תּוֹכִי.