נתקוף שאלה זו ממספר חזיתות. חזית השירה, חזית המאמר וחזית הביקורת/רשימות/מכתבים למערכת.

משורר(ת) המעוניין (וגו') לפרסם את שיריו ישלח אותם כתובת המערכת,זוהי הכתובת היחידה למשלוח יצירה כזו או אחרת לדג נא להקפיד עליה.

היה וביקש הקורא לתת קולו ברב-השיחה המתהווה בדג, ומבקש הוא לשלוח ביקורת או מאמר בנושא זה או אחר, הרי הוא מוזמן לעשות כן. דו-שיח מדובר זה הנו אחת הסיבות העקריות להקמת הדג, שכן חסר הוא עד מאוד בקהיליית הספרות-העכשווית. מכתבים נבחרים למערכת יפורסמו הן בפורמאט האלקטרוני והן כתמונה סרוקה של כתב-היד המקורי.

אין בכוונתי להסביר את עניין הדואר-האלקטרוני על בוריו, אלא לתת מספר מכוונים-קצרים עליהם יוכל המפרסם-הארעי להסתמך בבואו אל מדריכים אחרים מסוג אחר, באתר אחר, בנושא אחר.

כתובת המערכת, המופיעה בכל דף ודף בדג מקושרת לטריגר- דוא"לי; או במלים אחרות: ללחוץ על הכתובת = להפעיל את תכנת הדואר כל שנשאר הוא לצרף את הקובץ המיועד למשלוח וללחוץ "שלח" או "סֶנְד" או מה שזה יהיה שם.

משלוח כתבי-יד הנו עניין ארכאי, אך כעניינים ארכאיים אחרים הוא מושך עד מאוד. הנוהל הוא הנוהל הרגיל: המערכת אינה מחזירה כתבי-יד, למעט אלו אשר אליהם צורפה מעטפה מבויילת.

אפשר תחת שם אמיתי, אפשר בעילומשם, אפשר ארוך, קצר או מיני, אפשר א-מיני, אפשר מינימאלי, אפשר מאכְּסימאלי, אפשר בעברית, באנגלית, גרמנית, צרפתית, יידיש, אפשר בצורות, אפשר בצבעים, בתמונות, בכלי-מטבח חדים או לא חדים, בשאלה, בתשובה, בדואר-אוויר, בדואר אלקטרוני (היינו הך), אפשר פעם בשבוע, אפשר פעם בחודש, אפשר פעמיים בחודש, אפשר אפילו יותר.

ולא רק זה, אלא גם זה - צריך וכדאי וקדימה קדימה. קדימה גברת, קדימה, לי זה עולה יותר. חם חם מהתנור, רק היום רק על הסכין. אז יאללה יאללה, גברת, קדימה, לא לדחוף לא לגעת בסחורה.
ק ד י מ ה ?