אדונים נכבדים, שלום.
1. שמחתי לגלות כי נטלתם עליכם את החובה-זכות להודיע לי על יציאת גליונו החדש של הדג אל המרחב הוירטואלי.
2. הופתעתי לגלות כי בגיליונכם החדש כמחצית מן השירים מתורגמים (קבלו אכזבתי).
3. אני ממשיך להנות מאופן הכתיבה של דבר הדג, כפי שמשתקף בתגובותיכם למכתבים. אולי אנסה לסגל אותו לעצמי באי-אילו דברברות מקוונות שיצא לי להשתתף בהן. אני מקווה שאתם נהנים לכתוב באינטלקטואלית כשם שאני נהנה לקרוא בה.
אריאל אפשטיין
4 / 5 / 2001
דגים יקרים,
גם אני מצטרפת, לצערי, לשורת המקטרגים על שורת הכותרת (הכוונה ל: דג-אנונימי ? / כתב עת מקוון לשירה עברית, וכו'). והפעם- שם מול תוכן. שמכם, כתב עת מקוון לשירה עברית. עברית.. עברית.. אני רואה שני פירושים אפשריים (אולי יש עוד, אשמח אם תציעו). פירוש א'- שירה בעברית, כלומר, שירה הכתובה בשפה העברית. מקור ותרגום. נחמד אך לדעתי יותר מדי מתחמק מהקו הפורה והמעודד העולה, פעם אחר פעם, מעל דפי דבר המערכת. קו המכוון עצמו לתמיכה עידוד ועירור (מלשון, לקום!!) בשירת מקור בעברית, של משוררים רעננים בתוליים ונואשים להשמיע ולהישמע. אלו משוררים שכתבו וכיוונו את מילותייהם בלשון העברית. לכן, פירוש ב'- שירה עברית. מקור. רק מקור. וזהו.
ענבל כהנסקי כהן
25 / 5 / 2001
-----------------------------------
תגובת המערכת:
מרבית משוררי שפתינו החיים כיום נולדו אלתוך העברית, לא היגרו אליה כמחדשיהּ מתחילת המאה. אך גם בחייהם (שסבבו שפה אחת) ובשיריהם (שהיללו שפה אחת) היו הדים לתהליכים שיריים שחלו במדינות זרות, בִּשׂפות לעז, אצל גויים ושיקס'ז.
כמשל - השפעות ברכט ואליוט על אבידן; אודן וגינזברג על זך; לסקר-שילר על עמיחי; והדים של קארבר ובוקובסקי אצל משוררים צעירים בני זמננו.
ועם ההסכמה שהשירה טבועה בשפתה וקשורה בה בקרסים עבותים - לא תוכל תרבות השירה הצעירה להיזּון רק מעצמה. עליה לפקוח עיניים אל תהליכים שיריים חוץ-עבריים, אל שינויים החלים בשפות אחרות, ולבחון שוב ושוב אם ניתן לאמצם אל חיק השפה העברית.
כפי שהמהפך בשירה הצרפתית של המאה ה-19 (ובעצם בשירת העולם מאז) חל בזכות משורר אמריקאי (א.א. פּוֹ), אין לדעת היכן תתרחש המהפיכה הבאה, ואל לנו להסתתר מאחורי חומה בדלנית לכשתבוא.
|
