כאן אולי טמונה כל תורתו של פסואה שזועק לאורך כל יצירותיו שיסננו אותו - את האיש פרננדו פסואה, וילעסו רק את הנותר במסננת - עיסה מרוכזת של כל חלומות העולם.

בתקופה קצרה בחיי בני האדם ניתן למצוא משחק - שנמוג אט אט כשמתבוללים בקוד המבוגרים - משחק שנקרא בפי אותם אנשים קטנים וזכים: "לשחק בכאילו". הם ייבנו מחנה צבאי מתחת עץ ענף במיוחד ויעמלו בקדחתנות לאסוף תחמושת של אצטרובלים, ולא נשכח את חלוקת התפקידים, והמצאת אויב, ועוד מרכיבים יקרי ערך להצלחה במלחמה... פסואה העביר את חייו במשחק ארוך שכזה. הבדיות המוצלחות ביותר שיצר במהלכו הן ההטרונימים, ישויות ספרותיות המהוות את גולת הכותרת של יצירתו.

המילה הֶטְרוֹנִים, הלקוחה מיוונית, פירושה "שמו של אחר" (הטרון - אחר, אונומה - שם), והיא מסמנת כותב שהוא בעל גוון שונה לחלוטין מבוראו (בשונה מ"פסבדונים", שהוא שם עט או שם בדוי תחתיו מפרסם המחבר את יצירותיו). ההטרונימים של פסואה הם ישויות המתקיימות בזכות עצמן, אינדיווידואלים בוגרים המקיימים מציאות שלמה הכוללת ביוגרפיה, השקפת עולם וייחודיות יצירתית; לעיתים אף נוצרים יחסי גומלין ספרותיים בין ההטרונימים לבין עצמם, ובינם לבין פסואה עצמו. כאמור, כל הישויות הללו נבראו והתקיימו במוחו של אדם אחד.

ב-13 בינואר 1935, שנת חייו האחרונה, ניסה פסואה לנסח את הפילוסופיה ההטרונימית שלו, באיגרת תשובה למבקר ולמשורר אדולפו קאסאיס מונטיירו:

"...אתחיל בהיבט הפסיכיאטרי. מקור ההטרונימיות שלי בתָו עמוק של היסטריה הקיים בתוכי... כך או כך, המקור האורגאני של ההטרונים שלי הוא נטייתי הקבועה לדה-פרסונליזציה [התנשלות מן האישיות] ולסימולציה [התחזות]. תופעות אלה - למזלי ולמזלם של האחרים - ניכרות ברוחניותי בלבד, כלומר, אין הן מתגלות בחיי המעשה, בחיי החיצוניים או במגעי עם הזולת. הן מתפוצצות בנפשי ואני מתנסה בניסיון הזה בתוך תוכי בלבד... הכל מתמצה אך ורק בשתיקה ובשירה".
"מאז ילדותי התקיימה בי הנטייה ליצור סביבי עולם בדוי ולהקיף את עצמי בידידים ובמכרים שלא היו קיימים בעליל. (אכן כי כן, אינני יודע אם בעליל היו אלה הם שלא היו קיימים, או שאני הייתי זה שלא היה קיים בעליל. בעניינים אלה, כמו בעצם בכל הדברים האחרים, מוטב שלא נהיה דוגמאטיים)".

פרננדו פסואה היוצר הצליח להבליע את פרננדו פסואה האיש בים הישויות והסתירות שהמציא, אבל ככל הנראה לא התעלם ממנו העולם - "באופן אנושי, בהגינות ובטבעיות" - כפי שבקשה נפשו. אכן, יהיו שימצאו חוסר איזון מטריד למדי בין כמות המידע על המצאותיו/יצירותיו לבין הביוגרפיה האישית שלו, אך יהיו כאלה שיחברו בשלשלאות ברזל את פסואה האיש להוויה הענפה שברא ביצירותיו - אל כל אותם ההטרונימים.

פסואה סימן את לידת ההטרונים השירי הראשון שלו בנקודת ציון כמעט פורמלית - בתאריך. התאריך הוא ה-8.3.1914, היום בו נפלטו לו שורות על גבי שורות לאחר שכתב את הכותרת 'שומר העדרים', כמתוך הכתבה של מישהו אחר, מתוך חזיון שאינו שייך לו אלא לאלברטו קאיירו - 'ההטרונימאסטר' שלו.

אלברטו קאיירו הוא רק אחד משבעים ושניים ההטרונימים שהתגלו עד כה בעזבונו של פסואה, אך למעשה הוא אחד משלושת ההטרונימים הבולטים והשלמים ביותר שברא פסואה - בעלי ישות שלמה בעלת ייחוד כוללני של סגנון, שפה, השפעות ועוד.

שלושת ההטרונימים, אם כן, הם אלוורו דה קאמפוס, ריקרדו ריש ואלברטו קאיירו.

       המשך בעמוד הבא |