|
מאת: עמר אורי
|
איך אתה מעדיף
?את השירה שלך
חלק חמישי ואחרון
|
הגרביטציה, במובנה האיינשטייני המקובל כיום, היא כוח המעוות את המרחב
ואת הזמן. לכל גוף במרחב יש גרביטציה, והיא מעקמת את המרחב והזמן
שבלעדיה היו ישרים ושטוחים). העיקום משפיע על תנועתם של הגופים)
במרחב. בהשאלה מעולם המושגים הפיזיקלי, ניתן לומר שלזמן של זך-ברגסון
.יש גרביטציה: הוא יוצא מכלל זמן שטוח, ישר ומדיד והופך לזמן עקום ונוזלי
שירו של מנור, עם מקצבו הסדיר והמונוטוני, צריך להתגבר על הגרביטציה
הזו על מנת שתהיה לו אפשרות קיום: "הוא נגד גרביטציה". על מנת להתגבר
על הגרביטציה של הזמן נוצרת גרביטציה חדשה, גרביטציה של שירה: "שירת
,הגרביטציה". הגרביטציה הזו מוטלת כגוף חדש לתוך הזמן, מעוותת אותו
ובכך מחזירה אותו למצבו המקורי, הסדיר. היא יוצרת מחדש את
."הזמן האמיתי"
מעתה, כל משורר צריך לבחור בין עיוות לעיוות: בין החיים שעיוותו את
.קצבו הסדיר של הזמן, לבין עיוות החיים שנועד להחזיר קצב זה לקדמותו
?איזו גרביטציה אתה מעדיף? איך אתה מעדיף את השירה שלך
|
|
|
|
|
דפדף קדימה
|
דפדף אחורה
|
|
