?דג-אנונימי

אשר שכטר } ארכנה, פרידה

אֲנַחְנוּ, הָרְתוּקִים, שֶׁיָּדֵנוּ הַיְּמָנִית מְחֻבֶּרֶת יַחַד, וּפָנֵינוּ כְּבוּלוֹת בְּמַעְגְּלֵי הֶחָזֶה.
אֲנַחְנוּ, הָרְדוּמִים, הַצָּפִים עַל גַּבֵּנוּ, שֶׁעַצְמוֹתֵינוּ חֲשׂוּפוֹת שִׁנַּיִם בְּהַמְתִּינָן לְתַרְמִילֵי הַפַּרְדֵּס,
שֶׁגּוּפֶנוּ מַמְתִּין עִדָּנִים, מְחַכֶּה לְיּוֹצֵר, וּפִינוּ שׁוֹתֵק
הֵיכָן שֶׁפַּעַם הָיָה מֻנָּח הַלֵּב.
אֲנִי מוֹשֵׁךְ מִמְּךָ הִמְנוֹנִים, הַקּוֹרֵא אֶת הָאָרֶץ לְעֵזֶר, וְשָׁר לְךָ הַלֵּל
בֵּין תָּאֵי הַיְּצִירָה; אֲנִי קוֹרֵא לְךָ
מִן הַפֶּה, הַנָּתוּן בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הַלֵּב, וּמַזְרִים דָּם לָרַגְלַיִם שֶׁאֵינָן מְסֻגָּלוֹת עוֹד לָנוּעַ,
אֲנִי קוֹרֵא לְךָ מִקַּרְנִית הָעַיִן - הַגְדֶּלָה, עִם כָּל רַחַשׁ - הַטּוֹבַעַת בְּשֶׁקֶט בְּחֻמְצוֹת הַקֵּבָה.
אֲנִי מְאַיֵּת אֶת שִׁמְךָ בִּשְׂפָתַי, הַנְּתוּנוֹת בְּכִלְאָן: הַגּוּף הַזֶּה - חֲסַר הַמִּלִּים - עוֹד יָזוּז, גַּפַּיִם יָנוּעוּ,
אֲנִי קוֹרֵא עֲבוּרְךָ: "קוּם, הַבְּרִיאָה מִתּוֹכְךָ נוֹשֶׁמֶת"; כְּרוּת-רֹאשׁ, בְּצִּנּוֹרוֹתָיו הָאִלְּמִים, הַמַּחֲוִים בְּלַעַג
כְּלַפֵּי הַדְּמָמָה, שֶׁל הַצַּוָּאר.
אֲנִי מְזַהֶה אוֹתָךְ, הַטּוֹעֶמֶת, בְּהַשְׁפָּלָה, כָּל אֶבֶן בְּאַדְמַת הָרְגָבִים שֶׁלִשְׂפָתַיִךְ,
מִתּוֹךְ אֶלֶף מִיתוֹת עוֹדֶנִּי קוֹרֵא לָךְ בְּשֵׁם הַלֵּב שֶׁהֻחְלַף;
אַתְּ שֶׁלִּי, תִּרְצִי אוֹ לָאו, לָשׁוֹן שְׁבוּרָה
שֶׁמָּצָאתְ אֶת עַצְמֵךְ - לְאַחַר שֶׁחִכַּכְתְּ אֶת אֵיבָרַיִךְ בְּחֵךְ הַחֲזִיר - יוֹלֶדֶת:
אֱנוֹשִׁיּוּת - הַמְּהֻדֶּקֶת לִקְנֵי הַנְּשִׁימָה, כְּסִכָּה לְפִטְמוֹת הַנָּשִׁים - לְעוֹלָם לֹא תָּשׁוּבִי,
צֶלַע נוֹסֶפֶת, הַקְּשׁוּרָה בְּקִשְׁרֵי נִשּׂוּאִין לְרַגְלֵי הֶחָגָב.

לדינו קאמפאנה, לרנוצ'יו טומאסוני, לך, שירה, העולה - שותקת, מרוקנת מלב - מן המראות; לחיי הנצח שמחכים

19.1.04