גַּרְגִּיר נִתְלֶה בְּמֶלַח הַשַּׂעֲרָה גַּרְגִּיר דָּבֵק בְּנַקְבּוּבִית
גַּרְגִּיר מַמְתִּיק הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּב מַקְהֶה
אֶת הַזָּוִית. חַמָּה זִרְמַת הַשֶּׁתֶן בַּיְּרֵכַיִם תְּפוּחָה
הַהִתְקַשְּׁחוּת הַפִּתְאוֹמִית שֶׁל הַזַּיִן
וְהַפְּטָמוֹת, בְּהוֹנוֹת רַגְלַיִם מְטֻפָּחוֹת
הֵן כָּל מַה שֶּׁנִּתָּן לִרְאוֹת
בְּאִי הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה. מִכְתָּבִים שֶׁלֹּא נִשְׁלְחוּ
נִמְלָאִים בְּיָם,
בְּקִרְקוּר עוֹרְבִים,
הַלֶּחִי הַלֹּא מְגֻלַּחַת נִצְמֶדֶת שׁוּב
לְרַעַשׁ הַגַּלִּים
הַחוֹתֵר תַּחְתֶּיהָ.

חָלַף תַּאֲרִיךְ הַתְּפוּגָה שֶׁלִּי וּבְמִסְדְּרוֹנוֹת אֲוִיר
אֲנִי מֵרִיחַ אֶת עַצְמִי עוֹצֵר
מִלִּים דְּבֵקוֹת לְעַלְוָתִי כְּמוֹ כֶּלֶב שֶׁמַּשְׁתִּין,
וּלְרֶגַע נִדְמֶה לִי שֶׁבַּסְּמִיכוּת חַסְרַת הָרֵיחַ הַזּוֹ הֵן יִתְקַיְּמוּ לְעוֹלָם וְאָז
הָדַף מַזֶּה אוֹתִי לַקִּיר בַּחֲבָטָה
וַאֲנִי עוֹמֵד וּמַבִּיט בַּצַּחֲנָה בְּשִׂמְלַת חוֹל
מְרֻטֶּשֶׁת, הַשְּׂעָרוֹת הַמְּדֻקָּרוֹת מִתְדַּלְדְּלוֹת,
שִׁבְרֵי הָאוֹתִיּוֹת, קוֹצֵיהֶן הַשְּׁבוּרִים,
מְעֻוָּת שֶׁלּא יִמָּנֶה לְעוֹלָם.