?דג-אנונימי

טליה סיידל

שָׁם בִּקְצֵה הַמִּדְרָכוֹת הֵיכָן
שֶׁהַגַּן מִתְקַמֵּר וּקְנֵי סוּף מוּטָלִים נְגוּסִים,
הֵיכָן שֶׁצִּנּוֹר הַמִּקְלַחַת גָּבוֹהַּ, וְהָרֵיחוֹת מְאֻפְסָנִים,
וְהָרַחַשׁ

- כַּאֲשֶׁר אַתְּ מוֹשִׁיטָה יָדֵךְ כְּפִי שֶׁלֹּא הוֹשַׁטְתִּי -
הִיא הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים בַּקִּירוֹת, הֵדַיִךְ
מְפַצְּלִים אוֹתָךְ וְהֶעָסִיס הַתָּלוּי
כּוֹפֶה עָלַיִךְ קַדַּחַת.
נִקְיוֹן הַגֶּבֶס, נְכוֹנוּתֵךְ
שֶׁלֹּא לְהָנִיעַ פָּנַיִךְ,
מַחְשֶׁבֶת הַפֶּסֶל הַמְּפַעְפַּעַת בַּגַּן הַשְּׂמָאלִי שֶׁלָּךְ, הַפְשִׁילִי
מַבָּטֵךְ אֶל פְּרָקַיִךְ וְאֶל
שְׁקִיפוּתָם, שַׂקִּיּוֹת
פְּעִיָּה וְסַנְדָּלִים וְרָעַב הַחוֹל -
אַל תָּטִילִי עַצְמֵךְ
בַּקִּיר בִּכְדֵי שֶׁיֶּחְדַּל לִהְיוֹת שַׁעַר,
צְאִי לִשְׂחִיָּה
צְאִי לִשְׂחִיָּה וּמֶלַח הַכִּחָלוֹן