דָּג-אֲנוֹנִימִי? } כְּתַב-עֵת מְקֻוָּן לְסִפְרוּת

זה דג

יאיר אלדן } הליכה לקיסריה


הָאָדָם
הוֹלֵךְ לַיָּם. כּוֹתֵב, עוֹמֵד, חוֹשֵׁב
שֶׁהוּא מֵיטִיב לִרְאוֹת, מְשַׁלֵּם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁקָלִים
בַּכְּנִיסָה, מְקַבֵּל מַדְבֵּקָה. מְסַפֵּר לְעַצְמוֹ סִפּוּר. "הָיִיתִי
יֶלֶד, הָרַגְתִּי אֶת אִמָּא שֶׁלִּי", וּבְתוֹךְ כָּךְ מְאַפֵּר נִמְלָט
מִן הַצְּרָחוֹת מִכָּאן לְכָאן הוּא מְשַׁפְשֵׁף לְהוֹרִיד אֶת הַמִּלִּים
בַּיָּם, וְהֵן דְּבוּקוֹת כְּמוֹ קַשְׂקַשִּׂים כְּמוֹ חֲתִיכוֹת
מַצָּה בְּתוֹךְ רִבָּה הוֹ אֱלֹהִים. תֵּלְכוּ מִמֶּנִּי חֶזְיוֹנוֹת, עַכְשָׁו עַכְשָׁו
כָּל הַמִּלִּים לַעֲמֹד בְּשׁוּרוֹת. יָפֶה. כָּעֵת לִירוֹת.
טֶמְבֶּלִים הַזִּכְרוֹנוֹת לַעֲמֹד רִאשׁוֹנִים אַתֶּם הוֹרְגִים אוֹתִי,
בְּחַיַּי, אַתֶּם הוֹרְגִים. בָּאוֹת מִלּוֹת הַמִּשְׂחָקִים, מִלּוֹת הַלִּמּוּדִים, מִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת,
חוֹלָנִיּוֹת מִלּוֹת בָּאוֹת. קָרְאוּ לָהֶן הֵן מִתְנַדְּבוֹת לָמוּת רִאשׁוֹנוֹת. הַיְּרִיּוֹת עֲמֵלוֹת
לְלֹא לֵאוּת עַד שֶׁגַּם לְר' לִבָּן כִּוְּנוּ וְשֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר, וּבַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה
נִשְׁמַע קוֹל, מִלָּה "מַ---יִ---ם " מִלְמְלָה, וּכְשֶׁהֻגְּשׁוּ לָהּ מֵי הַיָּם הַמְּלוּחִים
נָדַמָּה וְלֹא נִשְׁמַע עוֹד קוֹל-בּוֹכִים.