דָּג-אֲנוֹנִימִי? } כְּתַב-עֵת מְקֻוָּן לְסִפְרוּת

זה דג

יאיר אלדן } הליכה לקיסריה


תְּפִלַּת
הַמּוּסִיקָה נוֹגַעַת בִּתְעָלוֹת הָאַשְׁלְגָן שֶׁל תָּאֵי
הָעֶצֶב הַמְּוַסְּתִים אֶת רְצוֹנֵנוּ לִחְיוֹת.
וּפוֹתַחַת אוֹתָן.
"אַל תִּקְרָא אֶת סִפְרֵי הַשִּׁירָה"
אָמַר לִי נוֹירוֹבַּיוֹלוֹג בָּכִיר, אַחֶרֶת
הַתָּאִים שֶׁלְּךָ אֲבוּדִים וְהוֹסִיף
כִּי בְּנִגּוּד לַשִּׁירָה הַמּוּסִיקָה הַיְּחִידָה
הַמַּפְחִיתָה אֶת הָרָצוֹן לִחְיוֹת הִיא
בְּכִי תִּינוֹק מִתְמַשֵּׁךְ וּמֵאָה וְאַחַד עָשָׂר הַיָּמִים
שֶׁלָּנוּ עָלוּ בִּי עִם הָאֵד הָרַע שֶׁעָלָה מִפִּיו שֶׁל תִּינוֹקֵנוּ אַחֲרֵי הַיְּנִיקָה
וּתְפִלָּתוֹ, תְּפִלַּת קְלָלָה, וּדְחִיפָה וּמַחְבֵּט לְנַקּוֹת אֶת פִּיו
מֵהַחוֹל הַמְּתֻלֶּה וּלְסַלֵּק אוֹתָנוּ, חוֹסְמֵי תְּעָלוֹתָיו,
מְאַבְּדֵי תָּאָיו לְתֵאָבוֹן, הוֹרָיו.