?דג-אנונימי

עיָנה לקח

רַכֶּבֶת דּוֹהֶרֶת בְּגֶשֶׁם בִּשְׁבָט. בְּהוֹנוֹת רְטֻבִּים עַל הַפַּס הַצָּהֹב בָּרָצִיף. אֲדָרַיִם יַטִּיפוּ זִיוָם הַשָּׁנָה עַל אַפִּים מִתְמַלְּאִים בָּאֲוִיר לְלֹא צֵל. מְצַחֶקֶת יַלְדָּה וְקוֹלָה מְרַדֵּף אַחֲרֶיהָ כִּסְוֶדֶר כָּבֵד בְּצֵאתָהּ מִבֵּיתָהּ וְהַצְּחוֹק מְמַלֵּא אֶת לִבָּהּ בְּעִטּוּשׁ וְאַפָּהּ מְנַתֵּר אַחֲרֵי הַמָּטָר. בַּקְּלָסֶר הַנִּשָּׂא בְּתִיקָהּ שְׁלַל דַּפִּים שֶׁדְּפוּסָם כְּבָר נִשְׁחַק מִשִּׁמּוּשׁ וְדַפִּים שֶׁדְּיוֹ אֲדֻמָּה מְזַמְזֶמֶת מֵהֶם מִזְמוֹרִים לֹא גְּמוּרִים. הֶעָרִים כְּבָר הוֹמוֹת בְּמֶרְחָק שֶׁרַק לַיְלָה יָאֶה לוֹ, רַק לַיְלָה וְסַקְסוֹפוֹן אַלְט וּפְסַנְתֵּר. וְהַבֹּקֶר נָהִיר, הָרַכֶּבֶת נוֹהֶרֶת, עֲנָפִים מִתְכַּהִים אַךְ מַרְאָם מִתְבַּהֵר, נֹפֶת-יַעַר נִטְוֵית בָּאֲוִיר הַנָּקוּד שֶׁפֵּרוֹת אִלְתּוּרוֹ הֵם פְּלָגִים צַוְחָנִים כְּתִינוֹק בֶּן יוֹמֵנוּ מֻכֶּה פִּתְאֹמִים נִתָּכִים בִּמְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת.