דָּג-אֲנוֹנִימִי? } כְּתַב-עֵת מְקֻוָּן לְסִפְרוּת

זה דג

עינת יקיר {4:6} תמונה

אוריה

לא. לא זרים

דוד

וגם אם שני זרים, ורק נניח, אזי יש התאמה: אתה לוחם גאון - אני מנהיג גאון.
[דממה]
לא כך?
[דממה]

אוריה

עליך, הוד מעלתו, אני אעיד גם בשבועה. אבל עלי...

דוד

[בצחוק לבבי] הענווה עוד תהרוג אותך עבדי. הירגע, אוריה, הירגע... [קרב אליו, לוחש באוזנו] עזוב את הילדים - הם ילדים... תראה אותנו כאן בחדר... כאילו הם אינם. בחייך, אוריה, בפני אדונך אתה יכול להודות

אוריה

להודות הוד מלכותו?

דוד

על החולשה כמו על הגבורות

אוריה

חולשה, הוד מלכותו?

דוד

אינך עייף?

אוריה

עייף?

דוד

עייף, עייף, תשישות הגוף. אינך?
[דממה]

אוריה

אני... -

דוד

ללא ספק עייף. גבורה שבחזית אינה יודעת הפוגות. אני מכיר את זה על בשרי

אוריה

אך לא לחמתי בחזית -

דוד

אל תצטנע. אני אומר לך שעייפות של קרב אינה דומה לשום דבר. לכן נשתה קצת, שתוכל לישון בשקט [מוזג לשניהם] אישה טובה היא ערובה למלחמה טובה [מניף גביעו] לחיים!

אוריה

אישה טובה?

דוד

אישה? מה כאן אישה?

אוריה

אישה, אמרת, כמדומני

דוד

שינה, אמרתי

אוריה

נדמה לי שאישה
[דממה]

דוד

אני - שינה אמרתי. אתה - חשבת על אישה

אוריה

הו. לא מלכי

דוד

שוב מתבייש. [לבניו] תראו, ממני הוא מסתיר [לאוריה] מפני לא צריך להסתיר, אוריה. את התשוקה אני מכיר יותר מכל דבר אחר. הלחימה עושה דברים שלא חשבת. [מניף שוב גביעו] נשתה לחיי האישה [דממה]
לחיי...? [מתבונן באוריה כשואל "מי?"]

אוריה

בת שבע

דוד

לחיי בת שבע [שותה. אחריו שותה אמנון. ניכר שאבשלום נהיה יותר ויותר מתוח. דוד מסמן לאוריה לשתות גם הוא. אוריה מניף את גביעו ושותה בחוסר חשק]
[דממה]
טיפש כמוני. אני יושב פה... מחרחר חרחורים... יין... בשר בקר... ואתה... מה בסך הכל אתה... אה אוריה... אל האישה רוצה... נו בוודאי

אוריה

הוד מלכותו

דוד

כיצד זה לא עלה על דעתי. סלח לי אוריה

אוריה

לא לא -

דוד

מייד האוכל, ואחר כך אשלח אותך אל האישה. שמה שוב?

אוריה

בת שבע

דוד

בת שבע. אישה יפה, בת שבע?

אוריה

אני...

דוד

אשלח אותך ברגל. לא, במרכבה, כמו מלך [קורץ לאוריה] אני יודע כובד הרגליים של הקרב... לכן תנוח דעתך, עכשיו נאכל, ואחר כך - במרכבה הישר אל הגברת. היא מחכה לך ודאי... כמו אישה נאמנה שלא תישא יותר את הפרידה... [לוחש באוזנו] אומר לך את האמת, שאת עצמי אני שונא על הפרידה הזו שכך אני כופה על לוחמיי מהנשים... אך הנה, משמיים התמזל לי לתקן עוולה אחת. היום זה לא יקרה. סוף סוף, היום, הלילה יהיה ללילה. במלוא המשמעות של לילה... [קורץ לאוריה]


{המשך בעמוד הבא}