|
אִם תִּכְרַע
בְּפָנַי בֶּרֶךְ תּוּכַל
לִהְיוֹת הַצַּלְיָן שֶׁלִּי:
עֲצֹם
אֶת עֵינֶיךָ פְּקַח
אֶת עֵינֶיךָ שְׁלֹף
אֶת עֵינֶיךָ וְהָנַח
לְצָד הַשָּׁעוֹן (עַל שֻׁלְחַן הַלַּיְלָה).
הֲיֵּשׁ שָׁעָה טוֹבָה מִזּוֹ לְעִוָּרוֹן?
לְעִתִּים אֲנִי מַבִּיטָה בְּךָ מִתּוֹךְ הַטִּשְׁטוּשׁ
הַמְּחֻסְפָּס שֶׁל הַלִּימוֹן. נַסֵּה
לְהַבִּיט בִּי מִּבַּעַד לַקְּלִפָּה הַמְּגֹרֶרֶת:
הַתַּרְכִּיז הַנִּמְסָךְ לַכּוֹסוֹת הַגְּבוֹהוֹת.
הַנּוֹזֵל הַמְּתַקְתַק, הַמֵּימִי.
אֱמֹר לִי: יֵשׁ בָּזֶּה מַשְׁמָעוּת?
|