|
עַכְשָׁיו אֲנִי כּוֹתֵב בַּבֹּקֶר עַל חוֹף הַיָּם בְּמַכְתֵּשׁ רָמוֹן,
וְאֵיךְ זֶה דְּבָרִים זָזִים בְּלִי תְּנוּעָה וְאֵיךְ זֶה נִקְבָּרִים בַּחוֹל.
עַכְשָׁיו אֲנִי כּוֹתֵב וְחוֹל נִכְנָס בְּאָזְנִי, בַּמַּכְתֵשׁ הָרָחָב.
עִנְבָּלוֹ מְצַלְצֵל בִּדַפְנוֹתָיו הַמִּתְפּוֹרְרוֹת.
הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַסְדָּהּ, מוֹתַחַת צֵל לֶהָרִים,
לָאֲבָנִים הָאֲדֻמּוֹת.
דָּבָר נִשְׁלָח בַּחוֹל, בִּרְצוּעָה דַּקָּה שֶׁל בֹּקֶר.
גַּם בְּחוֹף הַיָּם שֶׁבַּמַּכְתֵּשׁ מִתְגַּלְגְּלִים גַּלִּים עַל פָּנָי.
|