|
ג'ון דאן (John Donne), יליד לונדון 1572, נחשב לבולט שבמשוררים המטאפיזיים האנגלים בני המאה ה-17. שירתם של משוררים אלה התאפיינה בהתבוננות ראציונאלית בעולם, ובסגנון שנון ומפתיע שחרג מהמוסכמות הקלאסיות של תקופתם לטובת קו אישי יותר. בדומה לשפינוזה, ששאף לטפל בעולם הרגש באותה הקפדה שבה מחשבים נוסחה גיאומטרית, היה כור ההיתוך של דון ומרעיו כזה שבו הרציונאלי והרגשי מצויים ברמה אחת, והרטוריקה השירית מוליכה לטיעון או לתובנה על מבנה העולם.
דאן, שנולד למשפחה קתולית, עבר לכנסייה האנגליקנית בהיותו בן 22. הוא בילה באוקספורד ובקיימברידג' כמה שנים, ובהמשך רכש השכלה משפטית. תקופה מסוימת שירת בצי האנגלי, ולאחר מכן כמזכירו האישי של לורד איגלטון, אישיות פוליטית בכירה. נישואיו הסודיים לאחייניתו של איגלטון גרמו לפיטוריו ולמאסר קצר בכלא, שאחריו התפרנס בדוחק כעורך דין. ב-1615, כאשר שרר כבר פיוס בינו לבין חותנו, מונה לכומר אנגליקני, ונשא דרשות שנחשבו למבריקות ולרהוטות ביותר של תקופתו, עד למותו ב-1631.
תרגם מאנגלית ודברים נלווים: אורי שכטר
|
לֵךְ וּתְפֹס כּוֹכָב נוֹפֵל,
שֹׁרֶשׁ דּוּדָאִים עַבֵּר,
תְּמַהּ שְׁנוֹת גֶּבֶר מִי כּוֹפֵל,
מִי פַּרְסַת שָׂטָן בִּתֵּר,
הַרְאֵנִי נִמְפוֹת שָׁרוֹת,
אוֹ אֵיךְ לַחְמֹק מִדְּחִי צָרוּת,
וּמַה
נִּימָה
תִּהְיֶה לִנְשָמָה תָּמָה.
אִם מוּזָר הוּא גּוֹרָלְךָ,
וּמֻתְוֶה בִּידֵי קוֹלוֹת,
גְּמַע מִילִין בְּדַרְכְּךָ,
עַד יַכְסִיפוּ שְׂעָרוֹת,
אַךְ תָּשׁוּב וּתְסַפֵּר,
עַל הַמֻּפְלָא וְהָאַחֵר,
וּתְקוֹנֵן
כִּי אֵין
אִשָּׁה עִם חֶסֶד וְעִם חֵן.
אִם תִּמְצָא אַחַת סַּפֵּר
לִי שֶׁמַסָּעֲך נָכוֹן,
אַךְ אֲנִי לֹא אֲמַהֵר,
גַּם אִם בְּסָמוּךְ תִּשְׁכֹּן,
תָּמָה זוֹ שֶׁפָּגַשְׁתָּ,
שֶׁעָלֶיהָ כָּתַבְתָּ,
לְרָעָה
תִּשְׁתַּנֵּה
לִפְנֵי שֶׁעַד שָׁלוֹש אֶמְנֶה.
|