|
אַתְּ עוֹמֶדֶת תָּמִיד בַּפִּנָה הַשְּׂמָאלִית, כְּלוֹמַר,
צְפוֹן-מַעֲרָבָה מִמֶּנִי, כְּאַרְבָּעִים מַעֲלוֹת:
כִּוּוּן גְּרִינְלַנְד.
אַתְּ עוֹמֶדֶת יָשָׁר. אַתְּ לוֹבֶשֶׁת סִנָּר.
יֵשׁ בָּך לַהַט צוֹדֵק, שֶׁהָיָה מְסַפֵּק
אֶת א.צ. גְּרִינְבֶּרְג.
יֵשׁ לָךְ נַעֲלֵי בְּרִיאוּת. יֶשׁ לָךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה.
אַתְּ עֲדַיִן דֵּי רָזָה. יֵשׁ לָךְ הַפְרָעוֹת שֵׁנָה,
שָׂרָה.
יֵשׁ לָךְ מִזְוָדָה גְּדוֹלָה עִם צִבְעֵי אַקְרִילִיק.
יֵשׁ לָךְ אֶפֶס אֲחוּזֵי שֻׁמָּן בַּפְּרִילִי,
שָׂרָה.
זֶהוּ בֵּית מְלָאכָה קָטָן לְצַיָּרִים לֹא צְעִירִים,
מְהַנְדְסִים בְּפֶנְסְיָה, שֶׁכְּבָר לֹא יִהְיוּ
שֶׁעָנִים, פַּרְוָנִים,
אַךְ גַּם לֹא יָמוּתוּ בַּפַּרְוָרִים.
חֵלֶק מַמָּשׁ טוֹבִים. שְׁנֵים-עָשָׂר קָנִים,
כְּמוֹ מְנוֹרַת בֵּית-מִקְדָּשׁ מֻרְחֶבֶת (מַגִּיעַ דָּ"שׁ
לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלַאֲנָשִׁים מֵתִים. אֲבָל הוּ
גִּיבְס אֶ פָאק) מְסֻדָּרִים סְבִיבִי.
הֵם לֹא קָרְאוּ לִי אֶת הַסִּי.וִי.,
הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ לִי תֹּאַר בְּ-,
שֶׁאֲנִי בְּעִנְיְנֵי שִׁירָה, שֶׁהַרְבֵּה
תּוֹעֶלֶת לֹא רָאִיתִי מִזֶּה. לְפִי-
כָךְ, הֵם קָרְאוּ לִי בִּגְלַל גּוּפִי.
כַּמָּה חֲבָל שֶׁגַּם הוּא סוֹפִי.
המשך בעמוד הבא |
|