|
מִתּוֹךְ הַקָּהָל, רְפוּיָה כְּמוֹ מָיִם
אֲנִי מְלָוָה אוֹתְךָ
בְּרְאּיָּה.
תַּחַת מַבָּטִי הוֹפֵךְ הוֹוֶה הָרֶגָע הַזֶּה
לְזִכָּרוֹן צוֹבֵט מִן הֶעָתִיד לְאָחוֹר
אַל תֵּחַת
גַּם אִם הַלֵּילוֹת יֶאֱרְכוּ
וְהַמַּלְאָכִים עוֹד יֵלְכוּ וְיַחֲמִירוּ:
מַלְאֲכֵי הָאֵין מוֹצָא
וְהַמַלְאָךְ הַדּוּ - פָּנִי
מַלְאָךְ הַלֵּב הַזּוֹנֶה
הַמְּקַנֵּא
וּמַלְאֲכֵי הַחֲנֻפָּה -
יְנַחֲמוּ אוֹתְךָ אֲהוּבוֹת
שֶלְתוֹך שְׂעֲרָן, מִתְנַשֵׁף וּמֻטְרָף
תְּמַלְמֵל פַּסְקוֹלִים שֶׁלא יֵאַמְנוּ,
אֵלֶה הַעֲתִידוֹת לִדְבוֹק בְּדַפְנוֹת נַפְשְךָ
כְּמוֹ אֶבֶן לְדַפְנוֹת קוּמְקוּם הַקָּפֶה
מִמֶּנוֹ תִּשְתֶה עִם מַלְאָךְ הַשַׁרֵת
בַּזְמָן הַלּא מִלִּי
המשך בעמוד הבא |
|