אֲנִי שׁוֹתָה אִתָּךְ קָפֶה, דָּבָר שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ יַחַד שָׁנִים.
נִזְכֶּרֶת בְּפָנַיִךְ בַּדֶּרֶךְ לַגַּן שֶׁל מַרְתָּה עִם הַסִּנָּר הַכָּחוֹל קָשׁוּר מֵאֲחוֹרַיִךְ,
פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי גְּדוֹלָה לְיָדֵךְ,
אַחַר כָּךְ הָיְתָה עוֹד הַפַּעַם הַהִיא כְּשֶׁהִתְחַפַּשְׂתִּי לִקְצִינָה בַּטִּירוֹנוּת שֶׁלָּךְ
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָקַחַת אוֹתָךְ הַבַּיְתָה.

מִזְּמַן רָצִיתִי לְדַבֵּר אִתָּךְ אֲבָל פָּחַדְתִּי לְהַבְהִיל אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי.
וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי אָז - אֲנִי אוֹמֶרֶת: בְּכָל פַּעַם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אוֹתָךְ עַל
מִזְוְדוֹת בֵּית הַיְּתוֹמִים לְחַכּוֹת לַטְּרַנְזִיט שֶׁיֶּאֱסוֹף אוֹתָךְ בָּכִיתִי
עַל הַכֶּתֶם הַצָּהוֹב שֶׁהָיָה אַתְּ
מִבַּעַד לַיָּרוֹק הַסָּמִיךְ שֶׁל עֵץ הָאוֹרֶן.

אוּלַי צָדַקְתְּ כְּשֶׁאָמַרְתְּ בְּבִקּוּרֵךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁזֶּה מָקוֹם שֶׁוִּתֵּר.
אוּלַי אָמַרְתְּ מָקוֹם וְהִתְכַּוַּנְתְּ לָאֲנָשִׁים. אוֹ שֶׁהִתְכַּוַּנְתְּ שֶׁיִּזְדַּיְּנוּ הָאָמָּנִים.
אוֹ שֶׁתִּזְדַּיֵּן הָאָמָּנוּת.
אוֹ שֶׁיִּזְדַּיֵּן כָּל מִי שֶׁלֹּא קָלַט כַּמָּה נִלְחַמְתְּ לִחְיוֹת בְּתוֹךְ כָּל הַשִּׁיט הַזֶּה שֶׁהִכְרִיחוּ אוֹתָךְ לִלְמוֹד, הַחְלָשַׁת עֲמָדוֹת הֵם קָרְאוּ לְזֶה,
זֹאת תָּמִיד הָיְתָה הַבְּעָיָה שֶׁלָּךְ, הָיְתָה לָךְ עֶמְדָּה חֲזָקָה מִדַּי לְגַבֵּי הַחַיִּים,
הָיוּ לָךְ יוֹתֵר מִדַּי קְלָלוֹת טוֹבוֹת וּפָחוֹת מִדַּי הִזְדַּמְּנֻיּוֹת טוֹבוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן,
עַד שֶׁנֶּאֱסַפְתְּ סוֹף סוֹף אֶל הַיָּם הַמַּקְפִּיא, הֶעָצוּם הַזֶּה,
בַּת יָם נְדִירָה שֶׁכָּמוֹךְ,
דָּג כְּכָל הַדָּגִים.

דפדף קדימה

דפדף אחורה