מֵחוֹרֶף עַד חוֹרֶף הָיָה רֹאשֵׁךְ מֻנָּח בִּזְרוֹעוֹתַי.
לֹא הִצְלַחְתִּי לָלֶדֶת אוֹתָךְ, לָכֵן נִשְׁאַרְנוּ אֲחוּזוֹת זוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל זוֹ
כְּמוֹ בּוּעַת אֲוִיר שֶׁתָּפְחָה מִתּוֹךְ גּוּפָה הַשָּׁקוּף
שֶׁל בּוּעָה אַחֶרֶת.

נָגַעְתִּי בָּךְ בִּזְהִירוּת מְיָּחֶמֶת, מְחַלֶּצֶת מִתּוֹכֵךְ אֶנְקוֹת חַיִּים.
וּבָא הָאָבִיב וְהִרְתִּיחַ סְבִיבֵנוּ סִירִים גְּדוֹלִים שֶׁל צֶבַע,
וְהַקַּיִץ הִצְהִיב אֶת הַתְּכֵלֶת לְדַּפִּים דְּקִיקִים,
שׁוֹתֵק אֶת מַה שֶּׁיָּדַעְנו כָּל הָעֵת הַהִיא בְּלֹא אוֹמֶר, כִּי הַזְּמַן שֶׁאָזַל מִמֵּךְ
כְּבָר הֵחֵל לְהִשָּׁפֵךְ לְתוֹךְ גּוּפִי יָמִים, שָׁעוֹת, נְהָרוֹת,
כְּאִלּוּ מֻנֵּיתִי בְּעַל כָּרְחִי לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים שֶׁלֹּא נוֹעַדְתְּ לִחְיוֹת.

לֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה אֵיתָנוֹת חוֹמוֹת הָאֲוִיר שֶׁהֵקַמְתְּ לָנוּ, כַּמָּה כְּבֵדִים בָּתֵּי הָאוֹר הַזְּהוּבִים
שֶׁשִּׁכַּנְתְּ בְּתוֹכָם אֶת דַּאֲגוֹתַיִךְ הַקְּטַנּוֹת, כָּל יוֹם יוֹתֵר קְטַנּוֹת,
כַּמָּה דַּלּוֹת הַמִּלִּים שֶׁהִדְּקוּ סְבִיבִי אֶת הַיְּדִיעָה שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר לְפָנַיִךְ,
כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִוָּתֵר אַחֲרַיִךְ דָּבָר.

רִאשׁוֹן יָרַד הַגֶּשֶׁם.
אֵיכְשֶׁהוּ שַׂמְתִּי לֵב לַזֶּה שֶׁהַתְּכֵלֶת הוֹלֶכֶת וְנִהְיֵית דּוֹמָה לַכֶּתֶם הַיָּרוֹק שֶׁבְּתוֹךְ הַכָּחוֹל
שֶׁבְּתוֹךְ הָאָפוֹר שֶׁל הָעֵינַיִם שֶׁלָּךְ.
שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים אַתְּ נָעָה בָּעוֹלָם כְּמוֹ בְּתוֹךְ שְׂדֵה מוֹקְשִׁים,
מִתְכּוֹפֶפֶת כָּל פַּעַם אֶל חֵפֶץ חָשׁוּד אַחֵר, אוֹמֶרֶת לְעַצְמֵךְ הוֹ, אֲבָל הַפַּעַם זוֹ לֹא פְּצָצָה,
לֹא בְּאוֹפֶן מְיֻחָד, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא יוֹתֵר מִכַּרָגִיל,
לֹא יוֹתֵר מִכָּל הַפְּצָצוֹת הָרְגִילוֹת שֶׁמִּתְפּוֹצְצוֹת לָךְ בַּיָּדַיִם מִדֵּי בֹּקֶר.

       המשך בעמוד הבא |

דפדף קדימה

דפדף אחורה