|
בִּשְׁנָתִי אַתָּה שׁוֹמֵר עָלַי
בְּלַהַט חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת
כְּנָפֶיךָ מְרַפְרְפוֹת עַל פָּנַי
מְגָרְשׁוֹת רוּחוֹת רָעוֹת
אַתָּה מַמְתִּיק אֶת חֲלוֹמוֹתַי
בִּדְבַש וַעֲסִיס תְּמָרִים
אַתָּה לוֹחֵשׁ לִי אֶת שִׁמְךָ
לְלֹא הֶרֶף, שֶׁיִּתְעַרְבֵּב בְּשִׁפְעַת הַצְּבָעִים
כְּשְׁאֶתְעוֹרֵר, תַּתְוֶה הַשֶּׁמֶשׁ
אוֹתוֹת שֶׁל חִבָּה עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ
|