2.

אִישׁ כּוֹתֵב שִׁיר בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.
אִישׁ-כּוֹתֵב-שִׁיר-בְּאֶמְצַע-הַלַּיְלָה
אֵינָה מִלָּה בִּשְׂפַת הַבַּנְטוּ, שֶׁכֵּן
לֵךְ תַּסְבִּיר אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל כְּתִיבָה
לְמִי שֶׁשִּׁירָתוֹ מְשַׁנָּה אֶת עוֹרָהּ
לְפִי אוֹרָם שֶׁל הַכּוֹכָבִים
הַמְּרַצְּדִים עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁל הָאִישׁ-כּוֹתֵב-שִׁיר-בְּאֶמְצַע-הַלַּיְלָה
כַּאֲשֶׁר הוּא מְנַסֶּה לְהָעִיר אֶת הַשָּׂפָה מֵרִבְצָהּ, מֵטִיחַ בָּהּ
קַוִּים מְשֻׁנָּנִים, זָוִיתִיִּים,
שֶׁאַף בַּעַל חַיִּים אֵינוֹ מֵבִין.

------------------------------
הערה: בשפה המדוברת על-ידי שבט הבנטו, מתייחסת לעתים מלה יחידה לסיטואציה קונקרטית ומלאה בפרטים, לכל פרט בסיטואציה בנפרד, וכן למכלול היחסים בין הפרטים. מושא ההתייחסות משתנה על-פי הזמן והמקום בהם נאמרת המלה

דפדף קדימה

דפדף אחורה