אַתָּה מִתְהַלֵּךְ בַּטַּיֶּלֶת מֵעַל הַיָּם -
חַיֶּבֶת לִהְיוֹת טַיֶּלֶת! מְרֻצֶּפֶת בִּגְרָנִיט וּבַזֶּלֶת! -
מִתְהַלֵּךְ וּבוֹהֵה בְּסִפּוּק דֶּרֶךְ מָסַךְ הַתְּכֶלֶת
בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ: הָעִיר הַיָּפָה בָּעוֹלָם.

אַתָּה מִסְתּוֹבֵב בְּתַחְפֹּשֶׂת, לְלֹא הַפָּמַלְיָה,
לֹא מְזֹהֶה עַל יְדֵי נְתִינֶיךָ, לֹא מֻצְדָּע עַל יְדֵי חַיָּלֶיךָ,
דּוֹחֶה בַּעֲדִינוּת אֶת הַצָּעָתָהּ שֶׁל הַפְרֵחָה
עִם עֵינֵי הַזַּיִת, שֶׁמּוֹשֶׁכֶת לְךָ בַּשִּׁכְמִיָּה.

אַתָּה צוֹפֶה בָּעִיר כְּמִי שֶׁצּוֹפֶה בְּבִתּוֹ הַקְּטַנָּה, הַשְּׂמֵחָה,
מְשַׂחֶקֶת עִם חַבְרוֹתֶיהָ בַּגַּן הַשּׁוֹפֵעַ:
קוֹדֶם כַּדּוּר. אַחַר כָּךְ קְלָאס. מַחֲנַיִם. אַחַר כָּךְ גּוֹוֵעַ
הַצְּחוֹק, וּמַגִּיעַ סָגָ"ם מֵחֵיל הַפָּרָשִׁים שֶׁל הוֹד מַלְכוּתְךָ,

תָּמִיר וְחָטוּב, וְתוֹחֵב לָהּ פֶּתֶק לַיָּד הַקְּטַנָּה.
הַיַּלְדָּה קְצָת בּוֹכָה, קְצָת יוֹצֶרֶת בְּעָיוֹת שֶׁל אָבוֹת וּבָנוֹת. חוֹזֶרֶת
לְמוּטָב וְחוֹטֵאת מֵחָדָשׁ. כָּךְ אַתָּה רוֹאֶה אֶת עִירְךָ מִתְבַּגֶּרֶת,
תּוֹפֶרֶת לְעַצְמָהּ שִׂמְלָה אֲרֻכָּה רִאשׁוֹנָה:

כְּמוֹ שֶׁל הַבָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת! - מִבָּתֵּי מַרְזֵחַ, בָּתֵּי הִמּוּרִים,
מַגִּידֵי עֲתִידוֹת, בָּתֵּי בּשֶׁת, סִירוֹת עִם מְשִׁי מֻבְרָח וּבָתֵּי חֲרשֶׁת
לְמַטְבְּעוֹת מְזֻיָּפִים: פְּרוֹפִילְךָ הַמֻּטְבָּע בִּנְחשֶׁת
סוּג ד' נִרְאֶה עָיֵף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּמַּטְבְּעוֹת הַמְּקוֹרִיִּים.

וְעַל פִּי הַפְּרוֹפִיל הַזֶּה אַתָּה לְהָבִין יָכוֹל
שֶׁבְּעוֹד שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם הַעִיר תִּשְׁבֹּר לְךָ אֶת הָרַגְלַיִם,
וְתָנִיחַ אֶת כָּל רַגְלֵיהָ - רַגְלֵי הַשַּׁיִשׁ, הָעֵץ, הַחֵמָר, הַמַּיִם -
עַל רֹאשְׁךָ הַמְּרֻסָּק, וּתְמַלֵּא אֶת פִּיךָ בְּחוֹל.


(חיפה, 24 בינואר 2002)

דפדף קדימה

דפדף אחורה