אדם זה הקדיש את אונתו השמאלית למחשבה -פאשיסטית ואת אונתו הימנית למחשבה אנטי פאשיסטית עלמנת שיוכל לתעד קרב זה על כול מהלכיו הטאקטיים-נפשיים ועל כול שגיאותיו המבצעיות-מוחיות. כך עוסק הוא בתיעוד בלתי פוסק של קרב-אישי-יזום זה, ומנתח את מהלך ה קרב, עומד על תוצאותיו המזעזעות, כמו גם על השלכותיהן המזעזעות עוד-יותר, לגביו. כך מעסיק הוא את עצמו בתיעוד הקרב הנצחי הזה של אונותיו חסרות היש"ע החפות מפשע (עוד חרוז: תשע).

כל חומר פרסומי לגבי דמותו של עורך/אישרוח מקומי (או לא מקומי) זה נאסר לפרסום בעקבות פרשה מביכה שאין מעניינו של כתב-עת זה לפרסם, שכן אנו מתעסקים בענייני הרוח והאמנות, ולא בלכלוך-עיתונאי-צהוב אודות עורכי כתבי-עת נלוזים (העורכים, לא כתב העת) המבלים לילות לילות בהימורים, נשים זולות ומשקאות חריפים. אין זה מעניינינו. עמכם הסליחה.

איש קשה עורף ורך-אף. משורר צעיר (לעת עתה) מוסיקאי (לעיתים), ובשעות הפנאי ממלא משרה פעוטה במִזנק ישראלי רב-פוטנציאל. מחזיק במנוי קבוע לעלון יוצאי גרמניה; פרפקציוניסט בלתי-נלאה האחראי במידה רבה לחייהם הקשים מנשוא של אנשי מערכת הדג ותושבי הרדיוס המיידי.

תלמידת המדרשה לאמנות, כותבת שירה. בימים אלו עמלה על העתקת מיקום המדרשה למקלט גרעיני, זאת לאחר שתתפוס את החדרים המרווחים ביותר לחברי הדג? למען המשך פעילות גם בימים חשוכים יותר. נוהגת לפתוח שיחות סלון במלים "אוסף הבדידים שלי הוא הגדול במדינה".

"מה אתה יודע עליה? בדיוק; היא פלונית".
[מתוך "צ'ינצ'ילה פּלונית - סירטיעודי קצתבדיוני", סרטו של דג-אנונימי? 45 דק', צבע, 2000]