אילתור שני



ישנן הרבה סיבות לכתיבת שיר. כולן תקפות אך לא כולן חשובות.

הסיבה הכי פחות חשובה לכתיבת שיר היא תשומת-לב.

הסיבה החשובה ביותר לכתיבת שיר היא, כפי שסידהרתא גוטאמה, נסיך שבט סאקיה, ניסח זאת, כדי "להתקדם אלעבר הפוגה מן הייסורים מאת ישויות-החישה". ברנדה הילמן, בחושבה על 'מבוך פנים הארץ', המקום בו כולנו כורעים למרגלות המינוטאור, ניסחה זאת אחרת: "כתוב את שיָצִילְךָ".

הגישה היסודית והמעמיקה אל וויטמן תהווה כאן דוגמא, ללא ספק. אך כך גם הגישה היסודית והמעמיקה של כל יורשי וויטמן, אף אלו שאינם טוענים לקשר כלשהו. צ'רלס אולסן, לדוגמא, שאמר: "אהבה היא תבנית, ולא תוכל להיות ללא / תוכן אמיתי"

ורוברט דאנקן, שאמר: "אין אקסטזה של האמנות שאינני זוכר בה את מצוקת האדם".

*

            והוא שאבד כמו כלב
            ימצא כבן-אדם
            ויוחזר שוב הביתה
            (יהודה עמיחי)

*

אלו שסבלו מבינים סבל מהו ועלכן מושיטים את ידם
(פאטי סמית')

       המשך בעמוד הבא |