אני מוכרח להודות כי המונח "אוואנגארד" ("משמר קידמי" בצרפתית) חביב עלי ביותר עוד משנות נעורי הרחוקות - מה עוד שהרעיון של פריצת דרך אמנותית חדשה הגלום במונח הזה התלווה בדרך כלל אז, בימי השיא הרחוקים של השמאל החברתי, לרעיון בדברחיל-חלוץ, קבוצה או מפלגה סוציאליסטית שמוליכים קדימה ציבורים רחבים. אמנם זהות זו בין האוואנגארד השמאלי לאוואנגארד האמנותי לא היתה כל כך פשוטה - אפילו לא בשליש הראשון של המאה העשרים, בעיצומם של ימי שיא של המודרניזם והאוואנגארד. כך, למשל, לנין העדיף ליריקה מסורתית של שירת פושקין על פני מאיאקובסקי האוואנגארדיסט שכתב את הפואמה הקומוניסטית הגדולה 'לנין'! ובסופו של דבר, סטאלין וז'דאנוב הנהיגו בספרות הרוסית שמרנות אנטי-אוואנגארדית מובהקת. נוסף לכך, כאילו להוסיף סיבוך על סיבוך, היה גם אוואנגארד אמנותי ימני ביותר מבחינה פוליטית (כגון של עזרא פאונד, ובתקופה מסויימת גם בשירה העברית אצל אורי צבי גרינברג ויונתן רטוש).

גם הזיהוי בין מושגי המודרניזם והאוואנגארד - שני מושגים שבדרך כלל נראים קשורים זה עם זה - איננו אוטומאטי. היו מודרניסטים גדולים בשירה כגון אודן הצעיר, או הסוראליסטים ואולי גם הקוביסטים בציור, שפריצה תוכנית וצורנית המסומנת במילה אוואנגארד נראתה להם בוודאי כמהותית וכמשמעותית ביותר למודרניזם של המאה העשרים. לעומתם, מודרניסטים גדולים אחרים כתומאס מאן ות.ס. אליוט, ובוודאי כרילקה וייטס, נהגו להדגיש דווקא את המימד הקלאסי והאוניברסאלי, ה"אולימפי", ביצירתם, בעקבות קלאסיקנים כגיתה ווירגליוס, ולא את חוד המחץ של החידוש.

עם זאת, בעיקר על רקע האקלקטיות, שחזור הסגנונות, הפסטיש, ההומור השחור והצבעוניות הפרברית של הפוסטמודרניזם, נראו לפחות במשך שני העשורים האחרונים מושגי המודרניזם והאוואנגארד כתאומים או כשתי פנים בלתי נפרדות של אמנות ברוב רובה של המאה העשרים. גם אצלנו נראה האמן המודרני או המודרניסטי, כגון שלונסקי או אבידן, זריצקי או רפי לביא, כמגבש נורמות חדשות, כסוג של חיל-חלוץ, אוואנגארד, המוליך אחריו את כל המחנה, את היוצרים ואת הקהל, לעבר הארץ המובטחת של תכנים, תחביר וצורות, צליל וצבע שלא נודעו קודם. אבל כעת, עם כל חיבתי למושג האוואנגארד, מושג של חיל-חלוץ עכשווי באמנות, אני סבור שהגיע בוודאי הזמן (במיוחד אחרי שכבר פג עיקר תוקפו של עידן הפוסטמודרניזם והדקונסטרוקציה) שבו עלינו לבדוק אם צריך "לפרק את החבילה" הסמאנטית המצויה במונח שלפנינו, או לפחות לבדוק את המושג הזה בצורה אנליטית יותר.

       המשך בעמוד הבא |