9.

הַשָּׁלִיחַ שֶׁהִגִּיעַ
מִן הַנָּהָר
נוֹשֵׂא כִּתְמֵי זְמָן וְרֵיחַ בְּצָלִים
שׁוֹשַׁנָּה חִוֶּרֶת
מוּטָב לוּ הָיָה
פּוֹרֵשׂ עַל שׁוּלְחָנֵנוּ
דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מְפֹרָט
לוּ הָיָה מַרְבֶּה לְמוֹלֵל
בְּתַתֵּי-הַסְּעִיפִים
בַּזְּוָעוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת
בַּזְּוָעוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת בְּיוֹתֵר
הוֹלֵךְ אֶל תּוֹךְ חַדְרֵי הַסִּבּוֹת
פּוֹרֵץ עֲבוּרֵנוּ בִּכְתֵפוֹ
נוֹקֵשׁ לִבְסוֹף עַל הַדֶּלֶת
הַצְּעָדִים שֶׁמִּן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי הָיוּ
דּוֹמְמִים לְרֶגַע
כַּף הַמַּנְעוּל
אַךְ הַשָּׁלִיחַ
בְּמִדָּה שֶׁהִגִּיעַ
לֹא אָמַר אֶלָּא זֹאת
הוּטַל עָלַי לוֹמַר
דָּבָר אֶחָד בִּלְבָד